איך השיעורים שלנו מקשיבים ורואים

להקשיב: המיקרופון

כשאתם מנגנים צליל, המיקרופון שומע אותו והשיעור מזהה איזה צליל זה היה. אם זה הצליל שהשיר מבקש, ממשיכים. אם לא, השיעור אומר לכם איזה צליל נשמע, ומזה, איזו אצבע או איזו נשיפה לשנות.

בגלל זה חדר שקט עוזר: השיעור מקשיב לכלי שלכם, אז כשיש פחות רעש מסביב הוא שומע אתכם טוב יותר.

לראות: המצלמה

אם מרשים את המצלמה, אתם רואים את עצמכם כמו במראה, והאצבוע מצויר על הידיים שלכם: אילו אצבעות לוחצות, אילו מתרוממות, ואיזו אצבע לתקן. זה כמו שטבלת האצבוע נמצאת על הידיים שלכם במקום על דף.

מה המצלמה לא עושה: היא לא יכולה לראות אם חור באמת סגור, או איך השפתיים שלכם מעוצבות. היא עוקבת אחרי הידיים. כשצליל לא נכון, ההסבר מגיע מהצליל שהשיעור שמע.

רק באוזן

המצלמה היא עזרה, אף פעם לא חובה. אם אי אפשר להשתמש בה, או שאתם מעדיפים שלא, השיעורים עובדים רק באוזן: רואים את האצבוע על המסך, מנגנים, והשיעור מקשיב.

שום דבר לא מוקלט

ההקשבה והראייה קורות כולן בתוך הדפדפן שלכם, במכשיר שלכם. תמונות, וידאו וקול אף פעם לא מוקלטים, לא נשמרים ולא נשלחים אלינו או לאף אחד אחר. מדיניות הפרטיות שלנו אומרת את אותו הדבר, בכל שפה.

למה גם וגם

ההקשבה אומרת לכם מה נשמע; לראות את הידיים שלכם מראה לכם למה. יחד הן מאפשרות לילד למצוא את הצליל בעצמו, ברוגע, בלי לחכות שמבוגר יצביע.

להתחיל ›