מה זה בנסורי?

צינור, כמה חורים והנשימה שלכם

לבנסורי אין קלפות ואין חלקים זזים. קצה אחד סגור. לידו נמצא חור הנשיפה, והלאה ממנו חורי האצבעות: בדרך כלל שישה, לפעמים שבעה.

כשנושפים מעל חור הנשיפה, הנשימה מתפצלת על השפה שלו, והאוויר בתוך הצינור מתחיל לרטוט. הרטט הזה הוא הצליל. סוגרים את כל החורים, והאוויר הרוטט ארוך, אז הצליל נמוך; מרימים את האצבעות אחת אחת, והאוויר מתקצר, אז הצלילים עולים.

נושפים קצת יותר מהר, עם אותן אצבעות, והחליל קופץ לאוקטבה הבאה. הנשימה שלכם היא חלק מהכלי.

גדלים וסולמות

יש בנסורי בהרבה אורכים. ארוך מנגן נמוך ולאט; קצר מנגן גבוה ובהיר. כל אחד נקרא על שם הסולם שלו, הצליל שמרגיש לו כמו בית.

בנסורי ארוך ונמוך יכול להיות ארוך יותר מהזרוע של ילד. לידיים קטנות קל יותר חליל קצר וגבוה יותר, כי החורים קרובים יותר זה לזה.

היסטוריה ארוכה

בהודו מנגנים בחלילי במבוק כבר הרבה מאוד זמן, והחליל מופיע בסיפורים וביצירות אמנות עתיקים. האל קרישנה מתואר לעתים קרובות כשהוא מנגן בחליל, והחליל שלו מופיע בהרבה שירים וציורים.

במשך מאות שנים היה הבנסורי בעיקר כלי עממי, של רועים ושל כפרים. במאה העשרים הביא אותו פאנאלאל גוש (1911–1960) אל במת הקונצרטים הקלאסית: הוא ניגן בחלילים ארוכים יותר, עם קול עמוק יותר, ומייחסים לו את הוספת החור השביעי בשביל כמה ראגות. מאז הבנסורי הוא אחד הקולות של המוזיקה הקלאסית ההינדוסטנית, וגם של מוזיקה לסרטים, מוזיקה עממית ועוד הרבה.

בדרום הודו, בן דוד קרוב, הוונו, מנגן את המוזיקה הקלאסית הקרנאטית.

למה הוא חבר טוב לילדים

הבנסורי מבקש להאט. לפני כל מנגינה יש צליל אחד ארוך, ולמצוא אותו פירושו להקשיב לנשימה שלכם. הרבה ילדים מרגישים שהרגע השקט והרגוע הזה הוא החלק הכי טוב.

להתחיל ›