מה זה צ'יסטו?

חליל ותוף

הצ'יסטו הוא צינור עץ ישר, באורך של כ־42 ס"מ, עם פומית למעלה כמו של חלילית. נושפים פנימה והחוד שבפנים יוצר את הצליל: לא צריך טכניקת שפתיים מיוחדת.

היד השמאלית מחזיקה אותו ומנגנת בשלושת החורים: שניים מלפנים ואחד מאחור, לאגודל. היד הימנית מתופפת על הדנבולין, תוף קטן שתלוי על הזרוע השמאלית. לנגן מנגינה וקצב בבת אחת: זו האמנות של הצ'יסטולרי.

שלושה חורים, הרבה צלילים

איך שלושה חורים מנגנים סולם שלם? בעזרת הנשימה. נשיפה עדינה נותנת את הצלילים הנמוכים; קצת יותר אוויר גורם לצינור לקפוץ לקבוצת צלילים גבוהה יותר, עם אותן אצבעות. הצ'יסטו מנגן כמעט את כל המוזיקה שלו בצלילים הגבוהים האלה, כך שהנשימה עושה חצי מהעבודה והאצבעות את השאר.

לכן הצ'יסטו מלמד משהו שכל נגן חליל צריך: להקשיב לנשימה של עצמו.

איפה שומעים אותו

בחבל הבסקים הצ'יסטו נמצא בלב החגיגות: הוא מעיר את העיירה בבוקר, מוביל את התהלוכות ברחובות ומנגן לריקודים. בהרבה עיירות יש להקת צ'יסטולרים משלהן, עם כמה צ'יסטואים, הסילבוטה הגדול יותר ותוף.

חליל ותוף שמנגן עליהם אדם אחד הם מסורת עתיקה, שהייתה פעם נפוצה בכל אירופה. בחבל הבסקים המסורת הזו נשארה הכי חיה.

המשפחה שלו

הסילבוטה הוא האח הגדול של הצ'יסטו: ארוך ונמוך יותר, והוא מנגן את הקול השני בלהקה. השירולה, מאזור סול שבצפון חבל הבסקים, היא חליל קטן וגבוה יותר בעל שלושה חורים. בפרובנס יש את הגלובה, ובאנגליה את הפייפ אנד טייבור: אותו רעיון, במקומות אחרים.

בפה או בפה דיאז

רוב הצ'יסטואים היום הם בפה (F), וחלקם בפה דיאז (F♯). מבחוץ הם נראים אותו דבר; ההבדל בצליל. השיעורים שלנו שואלים איזה יש לכם, ומקשיבים לפיו.

להתחיל ›