מה זה טין ויסל?

איך נוצר הצליל

הטין ויסל עובד כמו חלילית. בתוך הפייה יש תעלה צרה שמכוונת את הנשימה שלכם אל שפה חדה. האוויר מתפצל על השפה הזאת ומרטיט את האוויר שבתוך הצינור, וזה הצליל. לא צריך לעצב את השפתיים בכלל: פשוט נושפים, בעדינות.

סוגרים את כל ששת החורים ומנגנים את הצליל הכי נמוך. מרימים את האצבעות אחת אחת, מלמטה, והצלילים מטפסים בסולם. נושפים קצת יותר חזק עם אותן אצבעות, ומנגנים את אותו סולם אוקטבה אחת גבוה יותר. שתי אוקטבות משישה חורים והנשימה שלכם.

סולמות

יש טין ויסל בהרבה סולמות, וכל אחד נקרא על שם הצליל הכי נמוך שלו. הנפוץ ביותר, בהפרש גדול, הוא הוויסל ברה (D): עליו מנגנים את רוב המנגינות האיריות, ובו מתחילים רוב האנשים.

יש גם לואו ויסל (low whistle), ארוך הרבה יותר, עם קול עמוק ורך יותר. הוא יפהפה, אבל לידיים קטנות קשה יותר להגיע לחורים שלו.

הרבה שמות

טין ויסל, פני ויסל, ויסל אירי, ובאירית feadóg stáin: כולם שמות של אותו כלי קטן. הוויסלים של היום עשויים מפליז, מאלומיניום, מניקל או מפלסטיק, והפייה עשויה לעתים קרובות מפלסטיק.

מאיפה הוא בא

חלילים פשוטים מעצם, מעץ ומקנה הם עתיקים מאוד, ומוצאים אותם בכל העולם. את הטין ויסל כמו שאנחנו מכירים אותו מקשרים בדרך כלל לרוברט קלארק, באנגליה, בשנות ה־40 של המאה ה־19, שהתחיל להכין חלילים מפח, חומר חדש וזול. הם נמכרו בפרוטות, וכך דבק בהם השם "פני ויסל", חליל של פני.

כי הוא היה זול וקל לשאת, הוויסל נדד עם אנשים לכל מקום. באירלנד הוא נעשה חלק מהמוזיקה של הריקודים ושל הסשנים. בדרום אפריקה של שנות ה־50 הוא היה הקול של הקווֶלה, מוזיקת רחוב שמחה.

למה הוא מתאים לילדים

הצליל הראשון בוויסל יוצא בקלות, אז ילד יכול לעשות מוזיקה כבר בדקה הראשונה. ומכיוון שהוא מבקש נשיפה עדינה, הוא גם מלמד להקשיב: אוויר רך שר, אוויר חזק צורם, והאוזן לומדת את ההבדל.

להתחיל ›